הונאות ומרמה הפכו בשנים האחרונות לסיכון אליו חשוף כל אדם, החל מהתקשרות עם האדם הלא נכון ועד  למענה להודעת SMS זדונית, קל וחומר כאשר מדובר בארגונים בעלי הון, רכוש, תדמית ומשאבים.

עברייני ההונאה והמרמה ידועים בתחכומם, חשיבתם לפרטי פרטים ויצירתיותם, מאפיינים אשר הופכים את החקירה ואיסוף הראיות למאתגרות במיוחד, דבר אשר דורש בקיעות מיוחדת בתחום ההונאה כדי להביא לתוצאה וחשיפה מרבית של ביצוע העבירות ואיתור מבצען.

דלתא מתמחה במתן שירותי איתור וחקירת הונאות, מעילות ומרמה במסגרת בקרה פנים ארגונית, תוך סיוע לועדת הבקורת בארגון,  להנהלה, למבקר הפנימי ולאגפי הביטחון.

כלל החקירות הפרטיות המבוצעות במסגרת זו מתבצעות באמצעות משרד חקירות וחוקרים פרטיים מורשים המחזיקים ברישיונות משרד המשפטים כדין, אנשי מקצוע להם הבנה וניסיון רב בתחום איסוף מודיעין וראיות, חקירות גלויות וסמויות בכלל ובתחום הונאות ומעילות בפרט.

מה בין גניבה לגניבה ממעסיק?

 שלח ידו אדם בחוסר תום לב, במרמה או בתחבולה, ברכוש בעל ערך של אדם אחר, לצורך שלילת הרכוש מבעליו שלילת קבע, ללא הסכמתו לכך, תהא זו עבירת גניבה,  לצד עבירה זו קבע המחוקק עונש של שלוש שנות מאסר.

להבדיל מעבירת הגניבה כאמור, בעבירת הגניבה ממעסיק, וליתר הדיוק, גניבה בידי עובד, מצוי מרכיב משמעותי נוסף, מרכיב אשר מייצר את עבירת הגניבה ממעסיק והוא "אמון", האמון שנתן המעסיק בעובד וזה מעל בו. מרכיב המעילה באמון המעסיק מגביר את חומרת עבירת הגניבה ולפיכך קבע המחוקק כי העונש בגינה יהא שבע שנות מאסר.

מעילות נפוצות

עדכון מזויף של פרטי חשבון בנק של ספק חברה אשר סיים פעילותו, השארתו פעיל וביצוע התחשבנויות פיקטיביות

הטעיית מכרזים, נתונים והליכי קבלת החלטות הפוגעות בצרכיו העסקיים של הארגון בתמורה לקבלת שוחד מגורמים חוץ ארגוניים.

יצירת ספק פיקטיבי, ע"פ רוב מבוצע בעולמות הרכש והנהלת החשבונות, ניצול העדר בקרה מספקת וביצוע "התחשבנות פיקטיבית" במסגרתה מועברים כספים לחשבון מדומה שנפתח לצורך כך.

מבוצע בדר"כ ע"י אנשי משאבי אנוש או חשבי שכר באמצעות הקמת עובד, הנפקת תג וכדומה ועדכון פרטי חשבון בנק של מי מהקרובים לעובדים לצורך העברת שכר פיקטיבי.

גניבת רכוש ממקום העבודה ע"י עובד תוך ניצול הרשאותיו , גניבות רכוש הן בשרשרת האספקה הלוגיסטית והן באמצעות גישה למקומות רגישים בהם קיים רכוש יקר ערך בארגון.

מעילת זיכויים מבוצעת במקרים רבים ע"י מנהלי חשבונות ע"י הזרמת זיכויים לספק קיים ושינוי פרטי חשבון בנק באופן מזויף, קבלת הזיכוי לחשבון ההונאתי והחזרת החשבון האותנטי למערכת.

מעילה המבוצעות בדר"כ ע"י עובדים המתוגמלים עבור ביצועי המכירות או השירות אותו נותנים, מעילה אשר מבוצעת ע"י שימוש לרעה בפרצות במערכות החברה, שינוי קודים במכירות המבוצעות, ביצוע מכירות פיקטיביות וכו'.

שימוש כפול וחוזר בפרטי לקוחות שלא בידיעתם וללא אישורם לצורך הוצאת סחורה. למעשה, ברשות מנהל המכירות קיימים כלל פרטי הלקוח, העובד מיצר עסקאות נוספות עם אותם פרטי לקוח ואמצעי תשלום וגונב את הסחורה המונפקת בעסקה הפיקטיבית ע"י זיוף חתימת הלקוח והתחזות בשלב מסירת הטובין.

יצירת תהליכים ופעילות פיקטיביים המביאים את העובד לקבלת כספים ותגמולים במרמה. למשל: מנהל רכש וספק עושים יד אחת ומנהל הרכש מבצע הזמנה למוצרים שלא לצורך, המוצרים לא מגיעים לארגון ומנהל הרכש והספק מתחלקים ברווחים הכספיים אגב המעילה.

יצירת מאגר לקוחות לא קיים באמצעות מסירת פירטי זיהוי ואמצעי תשלום גנובים הן לצורך הוצאת סחורות וטובין ומכירתם במזומן והן לצורך הגדלת היקפי התגמול בצורה פיקטיבית, מבוצע ע"פ רוב ע"י מנהלי מכירות. למעילות מסוג זה קיים נזק מהותי נוסף מעבר לנזקי ההונאה במישרין שהוא עלות הסחורה, והוא נזק תפעולי הנובע מעלות הטיפול בלקוחות המועברים לטיפולים משפטיים, עורכי דין וכדומה, ולבסוף על המעסיק לספוג את כלל העלויות שכן מתברר כי מדובר בהתחזות ללקוח האותנטי ועליו למחוק את תביעתו.

מסירת דיווחים כוזבים למעסיק לצורך קבלת תגמולים גבוהים באופן פיקטיבי ושאינו תואם את היקף העבודות.

הוצאת מידע לא מורשת המבוצעות, מידע הנוגע הן לפרטי לקוחות החברה והן לגבי תהליכים עסקיים אשר עתידים להתבצע, ע"פ רוב, המידע נמכר לגורמים מתחרים או עבריינים להם יש צורך במידע הקיים ברשותכם. הדלפת מידע ואבטחתו הפכה סוגיה מהותית בשנת 2018 באמצעות חוק הגנת הפרטיות המחייב ארגונים עסקיים במחזיקים במאגרי מידע לבצע פעולות אקטיביות לאבטחת המידע ומניעת זליגתו.

הצורך באיסוף מידע אודות מתחרים בעידן תחרותי ומורכב יוצר סיכונים לחברות מצליחות אשר עשויות להיות חשופות לאיסוף מידע רגיש השייך להן למטרות עסקיות שונות בדרכים פליליות לחלוטין. כך לדוגמא, הדלפת מידע על עשיית הארגון מבוצע ע"י ריגול תעשייתי אסור הן באמצעות השתלטות על מחשבי החברה, החדרת מכשירי האזנה וציטוט לחדרי ישיבות, יצירת מגע בכיסוי עם עובדים בעלי משרות רגישות לצורך דיבובם והוצאת מידע באמצעותם, והן ע"י החדרת עובדים פיקטיביים, בחלק מהמקרים אף מדובר בעובדים בזהויות בדויות לצורך גניבת המידע הנדרש.

הונאות באמצעי תשלום, הן אלו השייכים לבעלי ארגון והן בכרטיסי אשראי של לקוחות. הונאות באמצעי תשלום של הארגון מבוצעות ע"י בעלי גישה לגיטימית ומורשת לביצוע רכישות עבור הארגון תוך שהם מבצעים רכישות הונאה פרטיות תוך כדי. הונאות באמצעי תשלום של לקוח עשויה להתבצע ע"י כל מי שנחשף למידע רגיש זה, מעבר לחומרה הפלילית שבעבירות הונאה בכרטיסי חיוב קיים סיכון תדמיתי ורגולטורי לארגון ממנו דלף המידע שאפשר לבצע את ההונאה.

מעילה המבוצעת ע"י עובדים בכירים הזכאים לקבל החזרי נסיעות בגין נסיעות לחו"ל, לינה בבתי מלון וכדומה, עובדים אלו מזייפים את מסמכי ההוצאות במטרה לקבלת זיכויים פיקטיביים מהארגון.

הונאות נפוצות

זיוף מסמכים במסגרת התקשרות עסקית תוך יצירת מצג שווא לצורך קבלת רכוש וכספים במרמה.

התחזות לאדם אחר, לעיתים קרובות, תוך זיוף תעודות מזהות ע"ש זהות הקורבן וניצולה לצרכי עוקץ ומרמה, התחזות הינה עבירת מרמה מהחמורות שיש בהשלכותיה על הקורבן שכן רק חקירה אפקטיבית תגלה את היקף ההתחזות האמתי באמצעות התחקות אחר כל פעולותיו של העבריין.

קניין רוחני הוא ביטוי לזכויות הקיימות ליוצר יצירה שאינה מוחשית, לדוגמא: עיצובים, פטנטים , זכויות יוצרים וסימני מסחר. בעידן האינטרנט והאפשרויות האין סופיות, עבירות קניין רוחני הופכות פופולאריות יותר ויותר, החל מזיוף מותג ושימוש בסימן מסחרי ועד לגניבת פטנט רשום . עבירות ההונאה בכלל ועבירות הקניין הרוחני בפרט ידועות כעבירות אשר חקירתן מובילה לשרשרת ארוכה של מעורבים, לכן, בחקירות קניין רוחני, מעבר לאיתור גורמי הקצה אשר משתמשים או מוכרים מוצרים תוך הפרת זכויות היוצרים של הנפגע, חשיבות מיוחדות קיימת לאיתור גורמי ההפצה ומייצר העבירה בתחילת השרשרת.

הונאת לקוח הינה פעולת מרמה המבוצעת ע"י לקוח הארגון הן במסגרת תביעה לקבלת כספים וזיכויים והן במסגרת קבלת שירות, פעולת מרמה אשר יוצרת מצג שווא במטרה לקבל רכוש, כספים ותגמול שהלקוח לא זכאי לו. כך לדוגמא, מבוטח של חברת ביטוח אשר מנפח בכוונת מתכוון ובמרמה את תביעתו במטרה לקבלת כספים שאינם מגיעים לו כדין במסגרת חוזה הביטוח. לקוח הבנק אשר מכחיש ביצוען של משיכות מזומנים או עסקאות אשר בוצעו ע"י בנו במטרה לקבל זיכוי עבורן . לקוח חברה אשר יוצר מצג שווא לצורך יצירת תביעת כזב באמצעות ביום נזקים.

חברות "קש" מוקמת הן ע"י גניבת זהויות של קורבנות והן תוך ניצול קורבנות תמימים, מה שמכונה בהגה המקצועית, שימוש ב"קופים", זאת לצורך קבלת הלוואות מגופים בנקאיים, קבלת סחורות מהתקשרויות פיקטיביות עם שותפים, קבלת תשלום עבור שירותים לא קיימים, הלבנת הון ושלל מעשי מרמה נוספים. הקלות הבלתי נסבלת שבה יזם עסקי יכול למצוא עצמו מקים חברה עם שותף אשר מנצל את תמימותו לצורך הפיכתו לאיש קש יוצרת סיכון מהותי בעולם העסקי. אחוז גבוה מבעלי עסקים משותפים אשר נכנסו להליכי פש"ר וחובות בשנה הראשונה של הקמת העסק הלינו כי היה זה בשל מעשה מרמה ועוקץ של שותפם לחברה.

בחוק החוזים ( חלק כללי), תשל"ג 1973 עושק מוגדר כ- "התקשרות חוזית עקב ניצול של הצד השני או מי מטעמו את מצוקתו של המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו.. ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל…", בשנים האחרונות נחשפנו יותר ויותר למעשי עושק ביחס לקשישים, אך הדבר פופולארי בענפים רבים במגזר העסקי. חקירות עושק מבוצעות תוך איסוף ראיות סמוי בנוגע לשיטות הפעולה של מבצעי העושק לצורך הגשת תביעות וביטולי עסקאות. במקרים רבים התמודדות עם מעשה עושק ללא איסוף חומר ראייתי נוסף ורק על סמך מקרה בודד עשויה להביא לפרשנות כי מדובר בסכסוך עסקי חד פעמי גרידא ולמנוע שיקוף אמתי של מעשי הנוכלים.

עבריינים מאתרים נכסים המושכרים ע"י אזרחים השוהים בחו"ל, שוכרים את הנכסים באמצעות זהויות בדויות, מזייפים תעודת פטירה וצווי ירושה ומוציאים את הנכס למכירה כאילו היה זה שלהם.

הונאה בה יועץ השקעות, בין אם מדובר ביועץ אמתי לבין אם מדובר על מתחזה ליועץ השקעות, מציע השקעה בקרנות שונות תוך הבטחה לתשואה גבוהה אך בפועל לאחר העברת הכספים "להשקעה" נעלם.

העבריין/ עבריינית יוצר זהות בדויה לצורך איתור קורבן ליצירת מערכת יחסים, לאחר יצירת אמון בין בני הזוג מתחיל בתהליך הוצאת כספים, הן ע"י גניבת שיקים, כרטיסי אשראי וכספי מזומן מהבית והן באמצעות שכנוע הקורבן לתת סיוע כספי לקרוב משפחתו שנמצא במצוקה.

מבקשי הלוואות ומשכנתאות רבים פונים ליועצים כאלו ואחרים הן משום שנתקלו בסירוב מצד הבנק אליו פנו בבקשה הלוואה והן לצורך קבלת תנאי החזר מיטיבים. שירות הייעוץ החיצוני אותו הלקוח שוכר לא מהווה שירות בנקאי מהמוסד ממנו הוא מבקש לקבל את ההלוואה, ובתמורה משלם על כך אלפי שקלים. יועצי משכנתאות עשויים לזייף את נתוני האשראי ומסמכי העו"ש של הלקוח שמועברים אליהם לצורך הצגתם לבנק נותן ההלוואה ולצורך אישורה. זכרו, האחריות למסמכים היא של הלקוח. במקרה ששכרתם יועץ משכנתאות הקפידו להעביר לבנק את המסמכים באופן ישיר ולא באמצעות צד שלישי, ככל שאלו הועברו באמצעות יועץ וודאו מול הבנק כי המספרים שידועים לכם ידועים גם בבנק. הונאה כזו עשויה להביא להן הליכים פליליים כנגד הלקוחות ולדרישת פירעון מידי שלה הלוואה.

ע"פ רוב מבוצע בעסקאות נדל"ן בחו"ל תוך ניצול חוסר התמצאותו המלאה של הלקוח, היועץ משווק ללקוח נכנס אשר עלותו נמוכה בעשרות אחוזים מהעלות הנמכרת וזאת לצורך מכירתו כנכס להשקעה, היועץ מביא לעסקת העושק כאמור, ומוכר הנכס והיועץ מתחלקים ברווחים כתוצאה מהמחיר המנופח, בנוסף, יועץ נדל"ן משווק עסקאות מקרקעין שבבנייה, הלקוח מעביר את התשלום הראשון והיועץ נעלם.

הונאה המוכרת בשם "העוקץ הניגרי", ולמה מספר וריאציות משתנות, למשל: נשלחת הודעה רשמית מזויפת לקורבן ובה הפונה הוא עורך הדין אשר מנהל עיזבון של אדם שנפטר בארץ רחוקה והותיר רכוש והון רב, במסגרת ניהול העיזבון בוצעה בדיקה לאיתור יורשים היות ולמנוח אין יורשים ישירים. התברר כי הנך ( הקורבן) קרוב משפחה רחוק של המנוח , למרבה הפלא הקורבן כלל לא מכיר את הדוד, אך מגיע לך הון רב. לצורך שחרור והעברת ההון עלייך תחילה להוכיח את אמיתות זהותך, לצורך כך, מבקש עוה"ד להעביר לרשותו תחילה מסמכים ופרטי זיהוי, לאחר מכן, מבקש להעביר תשלום עבור שחרור הכספים והעיזבון בהדרגתיות, בדרך זו מוציא במרמה עשרות אלפי דולרים מהקורבן, מיותר לציין שאין דוד ויתכן שהוא אפילו לא מת.

פניות מרובות מתקבלות בטלפונים הסלולאריים שלנו לאיסוף תרומות לצורך סיוע במקרה זה או אחר, לצד אירועים רבים בהם אכן מדובר באיסוף תרומות, נוכלים משתמשים בפלטפורמה זו במטרה לקבל אמצעי תשלום וביצוע הונאות. המלצתנו היא לבקש את מספר הטלפון של המתקשר לצורך חזרה, לאתר את פרטי מגיסי התרומה באמצעות הרשתות החברתיות , ליצור קשר יזום עם מספר הטלפון המופיע ברשתות ולמסור את אמצעי התשלום רק לאחר מכן ולסייע בתרומה

במסגרת יצירת קשר עם הקורבן בהצעה לקבלת הלוואה הקורבן נדרש למסור את פרטי כרטיס האשראי שלו לצורך אימות/ בדיקת זכאות ולמעשה העבריין מנצל זאת לצורך ביצוע עסקאות הונאה בכרטיס.

איסוף מידע ​

איסוף ראיות המבוצע במסגרת הליך משפטי הן לצורך איתור מידע להוכחת וביסוס תביעות והן לצורך איסוף חומרים לטובת הפרכת טענות תביעה. איסוף הראיות מבוצע באופן דיסקרטי, יצירתי וזהיר וממצאיו עשויים להפוך את הקערה על פיה בהליך המשפטי. קיימת חשיבות רבה באיסוף לצד ניהול ההליך המשפטי ע"י עו"ד, שכן אין להסתפק ביציאה לתהליך עם "טענות" קיימות.

בדיקת איתנות כלכלית של חייבים, שותפים עסקיים ומתחרים, איתור נכסים וכספים של שותפים שרימו, לא עמדו בהסכמי תשלום או הכריזו על עצמם פושטי רגל, החל מבדיקת כדאיות תביעות חוב ועד לתביעות הרמת מסך, בחלק ניכר מהסיטואציות חייהם ממשיכים כרגיל!!!! המידע המושג מוכיח איתנות כלכלית ומסייע בגביית החובות המגיעים כדין.

איסוף מידע סמוי אודות מתחרים, שחקנים בולטים בשוק העסקי אליו מזמין העבודה עתיד להיכנס, איתור חולשות עסקיות אצל המתחרים, שיטות עבודה והכל לצורך יצירת תמונת מצב מלאה אודות המתחרים. איסוף המידע מבוצע באמצעות כלים סמויים, איסוף מידע אודות היעד, כריית מידע ומידענות עסקית והכל במטרה להביא לידע מקסימלי אודות מוצרי המתחרים, טכנולוגיות, שיטות עבודה ותוכניות עסקיות.

יצירת קשר

או שלחו לנו דוא’’ל
סגירת תפריט