בדיקת פוליגרף

לאורך ההיסטוריה זכורות היטב שיטות שונות לאבחון השקר, חלק המשיטות כבר אז הסתמכו על הפיזיולוגיה וחלק מהשיטות הסתמכו על הפסיכולוגיה, והיו גם שיטות אשר יתכן והסתמכו על הטלת איימה לא פרופורציונאלית על דובר השקר במטרה להביאו להודאה, כך למשל, בתרבות הבדואית היה נהוג לבדוק את גרסת החשוד באמצעות הצמדת חרב מלובנת אשר זה עתה הוצאה מן האש ללשונו של החשוד, זאת במטרה לבדוק מה מידת הפציעה שתגרם לו, פציעה קלה ( עד כמה שניתן..) לימדה על כך שהחשוד דובר אמת ואילו פציעה קשה לימדה על כך שהחשוד דובר שקר.
יש האומרים כי חלק ניכר מהחשודים היו מודים בחשדות עוד בטרם הצמדת החרב, ואם לא, אז בהשוואה לימינו, היה בפעולה זו כדי לאחד בין הרשות החוקרת לשופטת, החשוד היה נבדק ונענש בעת ובעונה אחת. נקודה מעניינת למחשבה מצוייה בכך מבחן זה נשען במידה רבה כבר אז על הנתון הפיזיולוגי לפיו לא מבוצעת הפרשה מבלוטות הרוק בעת אמירת שקר, מה שמביא להתייבשות הלשון ולפציעה קשה יותר באמצעות הנחת החרב.
הסינים לעומת זאת ( יש שיגידו שהם אומנים יותר..), נקטו במבחן דומה אך פוצע פחות, על לשונו של החשוד הונח גרגיר אורז והאחרון נשאל על החשדות כנגדו, גם כאן, התייבשות הלשון ואמירת שקר עשויה להביא לסכנת חנק.
אבחון שקר זכור וידוע בהיסטוריה הינו משפט המלך שלמה המוכר לנו, במסגרתו עשה המלך מניפולציה פסיכולוגית לצורך אבחון מי האם האמיתית של היילוד, לשמחתנו, המניפולציה צלחה והאבחנה הייתה נכונה.
כפי הנראה מתוך הבנה כי חכמה, יכולת אבחון וזיהוי השקר כפי שהיו אצל המלך שלמה, לא קיימות אצל כל אחד, חיפשו משחר ההיסטוריה רבים וטובים דרך יעילה ומהימנה לאבחן אמירת שקר. במהלך המאה ה-19 בוצעו מחקרים שונים בנושא במטרה לאתר מדדים לזיהוי השקר.
בשנת 1908 הציע הוגו מונסטרברג להשתמש באבחון לחץ הדם במטרה לזהות אמירת שקר, בשנת 1914 ויטוריו בנוסי עדכן על הצלחתו בזיהוי השקר באמצעות בדיקה נשימתית, בשלב זה החלה התפתחות משמעותית ביכולת לאבחן אמירת שקר ובשנת 1923 ערך ויליאם מרסטון בדיקת פוליגרף ( בדגש על אבחון לחץ הדם..) לנאשם ברצח FRYE , מרסטון מצא את הנאשם דובר אמת אך בית המשפט לא קיבל את הראיה בטענה כי מדובר במחקר ראשוני ולא מדעי.
למותר לציין, כי שנים ספורות לאחר שFRYE הורשע ברצח, אותר הרוצח האמיתי, הודה וFRYE שוחרר לחופשי.
בשנת 1921 סטודנט לרפואה בשם ג'ון לארסון פיתח את מכשיר הפוליגרף הראשון אשר בדק שינויי לחץ דם ונשימה, שנים ספורות לאחר מכן הוסיף וולטר סמרס את בדיקת המוליכות החשמלית של העור GSR. מאוחר יותר, בשנות ה-60-70 הוסיפו ופיתחו הפסיכולוגים ג'ון ריד, קליב בקסטר ואחרים את השיטות הפסיכולוגיות של שאלות הבקרה, שאלות סימפטומתיות ורלבנטיות.
ובכן, מדובר במכשיר בעל היסטוריה קצרת שנים אך מרובת התפתחויות ושכלולים, כיום, בדיקת הפוליגרף הפכה כלי זמין, מהיר ופשוט לאבחון מידע בצורה מהימנה ומהירה ביחס לכלי חקירה ואיסוף מידע אחרים. רשויות אכיפה שונות, בתי משפט, ארגונים במגזר הציבורי, חברות המגזר העסקי ואנשים פרטיים עושים שימוש תדיר במכונת הפוליגרף לצורך אבחון השקר, לצורך אבחון מהימנות תעסוקתית, חקירת חשדות, אימות גרסאות, סיוע בהליכים משפטיים, הכרעה במחלוקות ובוררויות ועוד.
במחקרים אשר בוצעו נמצא כי בדיקת הפוליגרף מגיעה לכ-90% תוצאות מהימנות ( בהנחה ובדיקת הפוליגרף מבוצעת ע"פ כל כללי האתיקה המחמירים וע"י בודק פוליגרף מנוסה ומקצועי), נתון מדהים ביחס לכל ראיה פורנזית אחרת אשר נלקחת בתנאי שטח.

מאמרים נוספים

סגירת תפריט