בדיקת מהימנות עובדים

בשונה מהכינוי שהוענק למכונת הפוליגרף בישראל, מכונת אמת, בדיקת הפוליגרף ( פולי- הרבה ) משמשת לאבחון תגובות המעידות על אמירת שקר, על כן, נכון לכנותה מכונת שקר. ובכן, כל האמת על בדיקת הפוליגרף נכתבה פעמים רבות, ופעמים רבות עוד יותר נכתבה אמת לא נכונה, תוצאות מעניינות עשויות להיות למחקר שיאסוף את כל כותבי "האמת" הלא נכונה ויבדוק את הנסיבות בהן נמצאו דוברי שקר בבדיקת הפוליגרף.

במטרה להסביר על מהימנות הבדיקה והיתרונות שבשימוש בכלי יש להקדים ולומר מספר דברים בעלי חשיבות עליונה ומכרעת:

בדיקת הפוליגרף אינה דומה לבדיקת ינשוף, המחזיק במכשיר אינו מבצע פעולה טכנית והמכשיר עושה את עבודתו נאמנה בעצמו בבחינת קסם טכנולוגי, ממצאי בדיקת הפוליגרף תלויים באופן מכריע במקצועיות מבצע הבדיקה, בודק הפוליגרף, השכלתו והכרשתו וכן תלויים מאופן ניהול ההליך, החל מאבחון הנבדק ונסיבות הבדיקה, הכנת הבדיקה על כל מרכיביה, ניהול התהליך בתנאים אולטימטיביים ללא פשרות וניתוח הממצאים.

כל שלב בבדיקה בבדיקה הוא קריטי לקבלת תוצאה מהימנה.

בשונה מהמקובל לחשוב, לחץ והתרגשות אינם משפיעים על תוצאות בדיקת הפוליגרף, הנבדק לא נשאל על נושאים שאינם ידועים לו מראש. היינו, כל נבדק יודע עוד בטרם הבדיקה בפועל על אילו נושאים יישאל ומה עתיד להיבדק, ולא, הנבדק לא יכול להתכונן לבדיקת פוליגרף (למעט שינה וארוחה טובה לפני כן..), הכנה לבדיקת פוליגרף מצד נבדק משולה להכנה לבדיקה רפואית, חיידק השקר לא ייעלם בעשיית קסם כזה או אחר.

בשונה מהמקובל לחשוב, בדיקת פוליגרף קבילה בהליכים משפטיים בהינתן שתי הסכמות, שני הצדדים מסכימים מראש לבצע בדיקת פוליגרף מרצון טוב וחופשי, ושני הצדדים מסכימים גם כן כי תוצאות בדיקת הפוליגרף תהיינה קבילות בהליך המשפטי אותו הם מנהלים. בהליך הפלילי בדיקת הפוליגרף משמשת רבות את גופי החקירה לצורכי חקירה שונים ואף משמשת לצורך דיוני בימ"ש להארכות מעצר של חשודים. יש לציין, כי בדיקת הפוליגרף אינה קבילה רק בהארכת מעצר עד תום ההליכים או בדיוני הוכחות סופיים, פרט לכך, בדיקת הפוליגרף משמשת את רשויות האכיפה והחקירה השונות באופן תדיר, ומהווה כלי מהימן לאבחון השקר במסגרת החקירה.

להלן כמה נקודות חשובות שעלינו להכיר במשחק ה- "קביל/לא קביל", נקודות אשר יסייעו בגיבוש האמת על אבחון השקר:

הלכת פרי העץ המורעל (כפי שאומצה בישראל) במשפט הפלילי אשר מתארת השגת ראיה באמצעים פסולים ולא חוקיים לא מחייבת פסילת הראיה, אלא נותנת משקל ראייתי נמוך יותר בהכרעה השיפוטית, ביהמ"ש רשאי לפסול ראיה שכזו אך אינו חייב לעשות כן. כאמור, יכול ליתן משקל ראייתי נמוך. היינו, קיימת קבילות ראייתית לראיה שהושגה באמצעות עבירה על החוק, ובמילים אחרות, הראיה קבילה על אף הנסיבות המפוקפקות אשר הביאו להיוולדה.

עד מדינה הפך בעשורים האחרונים לכלי אפקטיבי ויעיל למלחמה מצד רשויות האכיפה בפשע המאורגן בכלל ובסיוע בחשיפת עבירות פליליות חמורות בפרט. אפקטיבי ויעיל, אך יש לזכור כי תמימות, יושרה ועזרה לאחר אינם בין מרכיבי אופיו של עד המדינה ואין בעדותו צל של אזרחות טובה, עדותו נמסרת בתמורה לקבלת טובות הנאה, מחיקת עבירות פליליות, סיוע כלכלי, הימלטות מאימת הדין באמצעות הפללת אחר וכו'. עד מדינה, הינו שותף לדבר עבירה אשר מפליל את שותפו לעבירה, כמובן בתוספת הראייתית הנדרשת. מילים אחרות, עדותו של עבריין שהינו שותף לדבר עבירה, כזה שמקבל טובות הנאה לא מבוטלות, הינה ראייה מקובלת ( וטוב שכך..) בה בתי המשפט עושים שימוש תדיר לצורך הרשעת רבי עבריינים, אך אל לנו לשכוח כי יתכן ומהימנות אינה המאפיין המדויק ביותר לעד מסוג זה. אגב, גם כאן, רשויות אכיפת החוק המגייסות עדי מדינה מבצעות שימוש במכשיר הפוליגרף לצורך בדיקת עד המדינה. וכאמור, הראיה קבילה על אף, בלשון המעטה, הנסיבות הלא טבעיות אשר הביאו לקבלתה.

ראיות פורנזיות נוספות כמו טביעות אצבע  ודגימות דנ"א קבילות בבתי המשפט ונעשה בהם שימוש רחב היקף החל מחקירות פשוטות ועד לחקירת עבירות המתה ופשיעה חמורה, על אף שגם הן ( ע"פ מחקרים שונים שנערכו לאורך ההיסטוריה) לא מספקות מידת וודאות מוחלטת.

במחקר שטח שנערך נמצא כי בדיקת הפוליגרף מציגה ממצאים נכונים ביותר מ-90% מהמקרים, נתון פנומנאלי אשר למרבה ההפתעה, גבוה מאחוז המהימנות לו זכו במחקרים ראיות פורנזיות אחרות, ראיות אשר למותר לציין, כן קבילות בהליך הוכחות במשפט הפלילי.

דרישת המחוקק במשפט הפלילי להוכחת אשמה מעבר לכל ספק סביר כאילו מבקשת לאסוף כמה שיותר ראיות אשר יאפשרו להוכיח את האשמה ויותירו כמה שפחות מקום לספק הסביר. הרי אמר הרמב"ם כי "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד..", אז אם כך הדבר, מדוע שלא לעשות שימוש בראיית הפוליגרף גם בהליכי הוכחות? יכול שהראיה תקבל משקל ראייתי לא גבוה, יכול שתוגבל ותתקבל כראיה בהתאם לכשירות ומומחיות העד המומחה, בודק הפוליגרף, ויכול שייעשה בראיה שימוש מבוקר ומפוקח, אך דומה כי מצב בו מלכתחילה אנו מוותרים על קבלת תמיכה ראייתית נוספת מצריך תיקון.

ולסיום, בחיפוש אחר המקור ל"אמת הלא נכונה" על בדיקת הפוליגרף רצוי לחזור למאה הקודמת. השנה 1923 וויליאם מרסטון עורך בדיקת פוליגרף שהינה ניסוי וטרם הוכחה מדעית, הבדיקה ( אז, נערכת לשינויים בלחץ הדם..) נערכת למר פריי ( הלכת פריי) הנאשם ברצח, והאחרון מבקש מבית המשפט בוושינגטון לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה לחפותו, בית המשפט דוחה את בקשתו בטענה כי לא מדובר בראיה מדעית מוכחת אלא בניסוי. כעבור מספר שנים נמצא הרוצח האמתי, מודה במעשיו ופריי משוחרר לחופשי. כעבור כמאה, ובהתחשב בשיפורים הטכנולוגיים אשר בוצעו המכשיר, נראה כי הגיעה העת להתגבר על החלטתו של בית המשפט בוושנגטון אשר שלחה למאסר אדם חף מפשע, והפעם להכיר את האמת על אבחון השקר.

מאמרים נוספים

בדיקת פוליגרף

הפוליגרף בראי ההיסטוריה

לאורך ההיסטוריה זכורות היטב שיטות שונות לאבחון השקר, חלק המשיטות כבר אז הסתמכו על הפיזיולוגיה וחלק מהשיטות הסתמכו על הפסיכולוגיה, והיו גם שיטות אשר יתכן

קרא עוד »
סגירת תפריט